כן, שעת הסיפור מאחוריי.
וכשצריך משהו להשתבש- רצוי להיות בחברת אנשים טובים שיכולים לנסות לעזור.
מקדימה את המאוחר?
אולי...
אני כבר לאחר כמה שיחות טלפון ארוכות, לאחר קריון הסיפורים שהייתי אמורה לספר, לאחר השעה היעודה...
לאחר התקלות הבלתי נתפסות שקרו לי במהלך שעת הסיפור...
כן, הכל השתבש והמוזר הוא שפשוט לא נלחצתי...
אז עפתי, שוב ושוב ו...שוב
וכשלא הצלחתי לפתוח את המצגות, ניסיתי לספר מהמצגת שפתחתי על שולחן העבודה,
וכששום דבר לא זז- נתתי רשות דיבור לתלמידים
וכשהם לא יכלו לדבר- ציירתי פרחים מחוייכים על המסך וביקשתי מהילדים להחליף את האייקון לחיוכים
כי אנחנו לא ניתן למכונה לנצח אותנו...
לא התייאשנו במהלך חצי שעה של ניסיונות...
והילדים המתוקים והוריהם- שלחו לנו מילים חמות, מעודדות, הם היו ממש נפלאים.
נו טוב,
שעת סיפור מרובת תקלות
ואיפה היה השרות הטכני שאמור היה לתת מענה?
שאלה מצויינת...
אין תשובה...
ומה הלאה?
כמו שאמרו חכמינו לפניי.... את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.....
ננסה שוב
לקראת החג הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה