יום חדש בפתח.
עודני תחת ההתרשמות של יום האתמול.
באחד הגנים, לאחר שיחה עם הגננת, החלטנו כי אספר סיפורים לחנוכה לכל ילדי הגן.
מן "מיני שעת סיפור" ולא וירטואלית.
כינסנו את ילדי הגן שישבו על הכיסאות וצרפנו את ילדי גן הצעירים שישבו על השטיח.
היו שם כמה ילדים שהשתתפו יומיים קודם במפגש הוירטואלי והם הרגישו כוכבים של ממש...
לא רק שהם הכירו חלק מהסיפורים, הם שמעו אותי דרך המחשב וזו הייתה עבורם חוויה
והרגשת ייחודיות.
מה אגיד ומה אומר, דממה הייתה שם למעט החלקים בהם שיתפתי אותם. ואז- ההשתתפות
הייתה פעילה והילדים היו ממש מקסימים.
מה אומר? התרגשות עצומה אחזה בי כי הקהל ישב ממש מנגד עיניי ואין מראה דומה לזה.
ו...ניתן לתמונה לדבר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה